עבירות אלימות – כשמן כן הן, עבירות שנוגעות לאלימות, בין אם היא פיזית, בין אם היא מינית ובין אם היא מילולית. כלומר, קיים מגוון עבירות אלימות, וזאת עפ"י חוק העונשין, התשל"ז–1997 (להלן: "חוק העונשין"). כל עבירות האלימות הינן בגין פגיעה שנעשית על ידי אדם, בכוונה ובזדון, כנגד אדם אחר, שהוא הקורבן. מכאן, הרי שבמאמר זה נסקור מספר עבירות המוגדרות כעבירות אלימות.
מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין העוסק בפלילים.
עבירות אלימות
אלו הן מספר דוגמאות לעבירות אלימות:
דין תקיפה סתם – בהתאם לאמור בסעיף 379 לחוק העונשין – מדובר בעבירה שבה אדם תוקף את חברו, שלא בנסיבות מיוחדות (המפורטות בסעיפי התקיפה האחרים). תקיפה תוכר בהתאם לסעיף 378 לחוק העונשין, כדלקמן:
"המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולעניין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות. כל העושה אחד מהמפורטים, דינו שנתיים מאסר".
תקיפה הגורמת חבלה ממשית – בהתאם לאמור בסעיף 380 לחוק העונשין, פגיעה ממשית בקורבן, תוביל להחמרת הענישה ולמאסר של 3 שנים.
תקיפה בנסיבות מחמירות – בהתאם לסעיף 382, אם נעברה עבירת תקיפה סתם או תקיפה הגורמת חבלה ממשית, וזאת על ידי שני אנשים או יותר, שחברו לביצוע המעשה, דין כל אחד מהמבצעים, יהיה כפל העונש הקבוע לעבירה. כלומר, אם מדובר בתקיפה סתם – הענישה תהיה חמורה יותר, כלומר 4 שנות מאסר, ובתקיפה הגורמת חבלה ממשית – 6 שנות מאסר.
תקיפות שונות – בהתאם לסעיף 381, ישנם מקרים ספציפיים ומוגדרים, כאשר לכל אחד מהם, יש עונש של 3 שנות מאסר:
"העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים: (1) תוקף חברו כדי לבצע פשע; (2) תוקף חברו כדי לגנוב דבר;(3) תוקף חברו כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, שלו עצמו או של זולתו, בשל כל עבירה, או למנוע לכידה או מעצר כאמור".
איומים – כאמור בסעיף 192 לחוק העונשין: "המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים". למעשה, איומים הם עבירת אלימות שנעשית באופן מילולי ולא פיזי.
שוד – עבירת השוד נוגעת לגניבה תוך כדי אלימות – כלומר, ביצוע מעשה אלים כנגד אדם או נקיטה באיום, בעת הגניבה. במקרה כזה, עונשו של השודד עומד על 14 שנות מאסר, ובמקרים חמורים יותר, העונש אף מגיע ל-20 שנות מאסר, כדלקמן:
"הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, הרי זה שוד, ודינו של השודד – מאסר ארבע–עשרה שנים.(ב) היה השודד מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, או שהיה בחבורה, או שבשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו הוא פצע אדם, הכהו או השתמש באלימות אחרת כלפי גופו, דינו – מאסר עשרים שנים".
בעת חשדות לביצוע עבירת אלימות:
כאמור, עבירות אלימות הן עבירות חמורות, אשר העונש בגינן יוביל, במרבית המקרים ובהתאם לנסיבות, לענישה חמורה, כליאה ושלילת חירותו של האדם. בכל חשד שקם לביצוע עבירת אלימות, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי. עורך דין פלילי יסייע לחשוד בתהליכים נגדו, כפי שיתואר:
חקירה משטרתית – תחילה, בעת הגשת תלונה, או לאור מידע מודיעני של משטרת ישראל, ייחקר החשוד בביצוע העבירה. מומלץ שלפני הגעה לחקירה מסוג זה, יגיע הנחקר להתייעצות עם עורך דין פלילי, וזאת במטרה שהאחרון יתדרך כיצד להתמודד עם החקירה ולסייע במתן תשובות אשר תואמות את הנסיבות.
הגשת כתב אישום – אם החשדות יאומתו, בעזרת ראיות שייאספו על ידי המשטרה. אם מדובר בעבירה קלה, כמו תקיפה סתם, או תקיפה הגורמת חבלה ממשית, התיק יועבר למחלקת התביעה המשטרתית. בעבירה חמורה יותר, יועבר התיק לבחינת הפרקליטות, ואז, בהתאם לנסיבות לראיות המובאות, תבחר הפרקליטות אם להגיש כתב אישום כנגד החשוד, אשר יהפוך, מבחינת סטטוס משפטי, לנאשם.
ההליך המשפטי – לאחר הגשת כתב אישום, יועבר עניינו של הנאשם לבית משפט, להליך משפטי הכולל – הקראה, הוכחות, הכרעת דין וגזר דין. בהתאם לעבירות, לראיות ולנסיבות ולמתחם הענישה של כל עבירה– ייקבע עונשו של הנאשם, שיהפוך בהגדרה משפטית, למורשע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה