זכות השתיקה היא זכות המוקנית לאדם שנחקר בהליך פלילי. הסיבה לכך נובעת מכך שכל אמירה שתאמר במסגרת החקירה, תוכל להשפיע על ניהול ההליך. לכן, יש צורך בשיקול דעת והכרת ההשלכות של האמירות שתאמרנה. היות ולא כל אדם בקיא ויודע מהן ההשלכות של ההליך, קיימת זכות להיוועץ בעורך דין (כל עוד לא מדובר במעצר מנהלי), ואז עורך הדין יוכל לפרוש בפני הנחקר את ההשלכות של אמירותיו, ואז יבחר החשוד כיצד לפעול ומה לומר. מלבד ההשלכות, זכות השתיקה הינה גם חלק מיכולתו של אדם שלא לגרום להרשעתו.
במאמר זה נעסוק בשאלה מהי זכות השתיקה וכן נעסוק בהליך הפלילי, ממעוף הציפור. כל זאת, נעשה לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם, הגולשות והגולשים, אך נבקש להעיר כי מאמר זה מובא לידיעתכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין העוסק בפלילים.
חקירה משטרתית:
ההליך הפלילי כולל שלושה חלקים עיקריים: הראשון הוא החקירה המשטרתית, כפי שיפורט בהמשך. לאחר מכן, אם החקירה וממצאיה יגובשו ויבוססו, יוגש כתב אישום, זהו החלק השני. לאחר הגשת כתב אישום יתנהל הליך משפטי פלילי. זהו השלב השלישי אשר בו ייקבע האם הנאשם מורשע או זכאי. אם הוא מורשע, ייקבע דיון נוסף, שהוא גזר דין בו ייקבע עונשו של המורשע בעבירה המיוחסת.
בעניין החקירה המשטרתית, תחילה, תוגש תלונה על ידי אדם כנגד אחר, או על ידי הגוף המשטרתי עצמו (כחלק מתפיסת חשוד או קבלת מידע מודיעיני), וזאת במידה שיש חשד לביצוע עבירה על ידי אותו אדם. בשלב הראשוני שהוא החקירה, המשטרה תוכל לחקור את החשוד או את העדים, במידה ויש כאלו.
מטרתה של החקירה היא להביא לכמות ראיות מבוססת ומספקת, במטרה לגבש את התיק הפלילי נגד החשוד. לבסוף יוגש כתב אישום, וזאת רק באם באמת ניכר כי הוא זה שביצע את העבירה. אחרת, ייסגר התיק באחת משלושת הסיבות לסגירת תיק משטרתי והן: חוסר אשמה, חוסר עניין לציבור וחוסר בראיות. הגוף המשטרתי רשאי להפעיל מספר אמצעים במטרה לממש את היעד, שהוא חקר האמת וביסוס התיק. לדוגמא: מעצרים – עצירת החשוד למעצר ראשוני (24 שעות, שניתן להאריך במקרים מסוימים לעוד 24 שעות), מעצר ימים (בסמכות שופט, בצו מטעמו), או במעצר עד תום ההליכים (במידה ותוכיח המשטרה כי עתיד להיות מוגש כתב אישום).
לאחר גיבוש ראיות בעזרת כל דרכי הפעולה הנתונות לגוף האכיפה, תתקבל החלטה האם מדובר בתיק בדרגת חומרה נמוכה או גבוהה, וזאת בהתאם לסיווג העבירה בחוק ונסיבות העניין. במידה וחומרתו נמוכה, יועבר התיק למחלקת תביעות משטרה ויטופל שם. במידה ומדובר בדרגת חומרה גבוהה, יועבר התיק לפרקליטות המדינה, בצירוף המלצת המשטרה, האם להגיש כתב אישום או לא. יודגש כי המלצת המשטרה אינה מחייבת את הפרקליטות או את התביעה המשטרתית, להגיש כתב אישום. אגב, כיום – קיים איסור על מתן המלצות, עקב תיקון חקיקה, אך עדיין ניתנות המלצות על חקירות שהחלו לפני שנת 2019.
זכות השתיקה:
זכות השתיקה הינה זכות המוקנית לכל אדם שנחקר במשטרת ישראל, וזאת כדי שלא להוביל לאמירות שיוכלו לשמש כנגדו. זאת בהתאם לאמור בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, בסעיף 28 לחוק, כדלקמן: "לא יחליט הקצין הממונה על מעצרו של אדם, על המשך מעצרו או על שחרורו בערובה, ולא יקבע את סוג הערובה, גובהה ותנאיה, בלי שייתן תחילה לאותו אדם הזדמנות להשמיע את דברו, לאחר שהזהירו כי אינו חייב לומר דבר העלול להפלילו, כי כל דבר שיאמר עשוי לשמש ראיה נגדו וכן כי הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו". במידה ולא יימסרו לחשוד זכויותיו, יהיה ניתן לראות בהודעתו כבעלת משקל נמוך בהליך הפלילי הכולל.
לסיכום:
כבר בשלב הזימון לחקירה משטרתית, מומלץ להיוועץ בעורך דין פלילי, אשר יכוון את הפונה, בהתאם לעבירה הנחקרת ולנסיבות האישיות המובאות לפניו. עורך הדין הפלילי יעבור עם הנחקר על גרסתו ויסביר לנאשם כיצד עליו לבטא את גרסתו בצורה נכונה משפטית אשר תואמת לנסיבותיו, תוך הצגת ההשלכות העתידיות, שבפניהן עומד החשוד. אם נעצרת, חשוב לדעת כי ניתן לבקש תחילה לשוחח עם עורך דין לפני החקירה ובכך לקבל הדרכה טרם תחילת החקירה. כמו כן, אם התגבש התיק המשטרתי לכדי כתב אישום, יוכל עורך הדין הפלילי ללוות את הפונה בהליכי המשפט וכן לייצגו בפני הערכאות הללו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה