מהי חזקת החפות?

המשפט הפלילי, הוא שלב במסגרת ההליך הפלילי. למעשה, ההליך הפלילי נפתח כאשר מתרחש אירוע פלילי. לאחר מכן מתחילה החקירה הפלילית, אשר סופה הוא או בסגירה של התיק הפלילי, או בהגשת כתב אישום נגד חשוד בפלילים. בכל השלב הזה, אדם שנעצר, נחקר או נחשד בגין ביצוע מעשה פלילי, הוא זכאי – עד אשר יוכח אחרת, במשפט פלילי. זו – על רגל אחת – חזקת החפות. חזקת החפות גורסת כי אדם אינו אשם, עד אשר נקבע אחרת. זו גם ברירת המחדל במסגרת המשפט הפלילי.

במאמר שלפניכם/ן, נסקור את ההליך הפלילי, נסביר מהי חקירה פלילית, מהו כתב אישום פלילי, מהם השלבים במשפט פלילי, עד לשלב הפרכתה של חזקת החפות. כל זאת, נעשה לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים. 

 

המשפט הפלילי - בכמה מילים:

משפט פלילי, הוא הדרך שבה החברה קובעת האם אדם ביצע עבירה פלילית מסוימת, כאשר העבירה הפלילית, היא מעשה שהחברה רואה אותו כדבר פסול. בהתאם, המשפט הפלילי כולל מספר מעורבים. המעורב העיקרי הוא החשוד, או הנאשם. חשוד הוא אדם שחשוד בעבירה, אך טרם הוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט. כאשר מוגש כתב אישום, החשוד הופך להיות נאשם. מעורב נוסף – הוא משטרת ישראל, אשר אמונה על החקירה הפלילית, ובעבירות מסוימות (בדרך כלל, קלות), היא זו שמעמידה לדין, באמצעות שלוחות התביעות המשטרתיות שקיימות ברחבי הארץ. מעורבת נוספת בהליך הפלילי, היא הפרקליטות, שאמונה על ניהול משפטים פליליים ברחבי הארץ. הפרקליטות אמונה על התיקים הפליליים המורכבים יותר. השחקן האחרון – והמשמעותי ביותר, הוא בית המשפט. הוא הפוסק האחרון בהליך הפלילי, והוא זה אשר קובע האם אדם ביצע עבירה או לאו, וכן הוא זה אשר גוזר את עונשו של הנאשם, בעת הצורך, לאחר הרשעה. 

 

השלבים בהליך הפלילי:

כאמור, המשפט הפלילי כולל מספר שלבים. הבה נמנה אותם ונפרט לגביהם:

אירוע פלילי:

המשפט הפלילי מתחיל בעת קיומו של אירוע פלילי: כאשר מתבצע שוד, כאשר מתבצע רצח, כאשר אדם נפגע בקטטה. כל אלו הם אירועים פליליים – שמצריכים חקירה של המשטרה. חשוב להעיר כי המשטרה רשאית לפתוח בחקירה פלילית בגין תלונה או כל מידע שהגיע אליה.

חקירה פלילית:

כאשר המשטרה פותחת בחקירה פלילית, היא רשאית לעצור חשודים, לחקור חשודים, לבצע האזנות סתר, לערוך תרגילי חקירה והדוגמאות עוד רבות. תכליתה של החקירה הפלילית, היא לאתר את החשוד שביצע עבירה ולהגיע לחקר האמת. בסיום של החקירה, רשאית המשטרה, לקבוע האם יש לסגור את התיק בגין היעדר ראיות נגד חשוד, או עבריין לא נודע, או בשל חוסר אשמה. לעומת זאת, אם המשטרה סבורה כי יש מקום להעמיד לדין, הרי שאז היא תעביר את התיק לתביעה המשטרתית, או לפרקליטות.

החלטה האם להעמיד לדין:

כאמור, בעת סיום החקירה הפלילית, המשטרה תעביר את התיק הפלילי לידי התביעה המשטרתית, או הפרקליטות. זהו גם השלב שבו אותם גופים יקיימו שימוע לחשוד, שעתיד להיות מוגש נגדו כתב אישום. בדרך כלל, שימוע ייערך בכתב. אם נמצא כי יש ממש בטענות הנאשם, הרי שניתן להימנע מהגשת כתב אישום. מנגד, הפרקליטות או התביעה המשטרתית, יכולות להורות על ביצוע השלמות חקירה.

כתב אישום ומשפט פלילי:

במידה וקיימות דיי ראיות נגד חשוד, הרי שאז התביעה או הפרקליטות, תגשנה כתב אישום נגד החשוד לבית המשפט. אז, החשוד הופך להיות נאשם. חשוב להעיר כי גם בשלב הזה, חזקת החפות חלה, כלומר – עד להרשעה פלילית בבית המשפט, אדם הוא זכאי, כל עוד לא הוכח אחרת. כתב אישום יוגש לבית המשפט, ובמסגרתו – יהיה על הנאשם להשיב לכתב האישום, לכפור בטענות נגדו או להודות בהן.

הרשעה או זיכוי פלילי:

המשפט הפלילי, מורכב קודם כל משלב ההקראה, כאמור. כלומר – על הנאשם להשיב לכתב האישום ולהציג את עמדתו. לאחר מכן – המדינה צריכה להוכיח את טענותיה. זו בעצם פרשת התביעה. בפרשת התביעה, המדינה תעיד את עדיה ותציג את ראיותיה. לאחר מכן, מתחיל שלב ההגנה: הנאשם יעיד, ויביא עדים מטעמו. בסוף, תינתן הכרעת בית המשפט.

הכרעת בית המשפט יכולה להיות או זיכוי מעבירה פלילית, או לחלופין – הרשעה בהליך הפלילי. במידה ואדם הורשע, הרי שאז יהיה צורך לדון בעונשו. במידה ואדם זוכה, תם המשפט הפלילי.

ערעור פלילי:

לאחר סיום המשפט הפלילי, עדיין יכול הנאשם, שהורשע – להגיש ערעור על הכרעת הדין או העונש שהוטל עליו. גם המדינה יכולה לערער.