
פתיחת ההליך הפלילי - קיומו של אירוע פלילי:
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב–1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"), קובע כי ההליך הפלילי ייפתח ככלל בעת קיומו של אירוע פלילי. המשטרה, בהתאם לסעיפים 58 ו–59 לחוק סדר הדין הפלילי, יכולה לפתוח בחקירה, אם בגין תלונה שמוגשת אליה ואם בגין מידע שקיבלה על חשד לאירוע פלילי שבוצע או עתיד להתבצע.
החקירה המשטרתית:
בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי, יחד עם חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 וכן פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט–1969 וחוקים נוספים, המשטרה רשאית לחקור עבירות פליליות. לשם כך – מוקנות לה סמכויות רבות: סמכות לעצור חשודים, ביצוע האזנות סתר, סמכות לעכב חשודים, סמכות ליטול אמצעי זיהוי, בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), תשנ"ו–1996 וכן סמכות לערוך חיפושים בחצרים, במחשבים ועוד. החקירה הפלילית יכולה לעיתים להיות קלה ולהסתיים בהקדם, אך לעיתים יכולה להיות ארוכה ומורכבת. חשוב שתדעו, שבמהלך חקירה, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין פלילי ולהיוועץ בו. פגיעה בזכות זו, יכולה לפגוע בהליך הפלילי כולו.
העברת חומר החקירה לתביעה/פרקליטות
סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי, קובע כי עם סיומה של חקירה פלילית, תעביר המשטרה לתביעה או לפרקליטות, את חומר החקירה. התביעה או הפרקליטות, יגישו כתב אישום פלילי נגד החשוד. עם זאת, להעברת חומר החקירה בין הגופים, ישנה משמעות רחבה יותר, שכן בתנאים מסוימים, זהו השלב שבו זכאי החשוד, שייתכן ויוגש נגדו כתב אישום, לשימוע בעניינו. שימוע, הוא הליך שבמסגרתו יכול החשוד להביע את עמדתו בפני הגוף התובע, באשר לאפשרות שתוגש נגדו כתב אישום. זהו השלב שבו ייעוץ משפטי נכון, יכול למנוע הגשת כתב אישום פלילי, או להביא להגשת כתב אישום פלילי מקל. שימוע, הוא זכות ששמורה רק למקרה שבו בוצעה עבירה מסוג פשע, כלומר – עבירה שעונש המאסר בגינה, גבוה משלוש שנים.
הגשת כתב אישום פלילי:
היה והגוף התובע מצא כי ישנן ראיות לכאורה שיכולות לבסס הרשעה, ברמת סבירות גבוהה, הרי שאז יוגש על ידי התובע, כתב אישום פלילי לבית המשפט. כתב אישום הוא השלב שבו ההליך הפלילי מגיע לשלב השני שלו, שהוא – המשפט הפלילי.
משפט פלילי:
חוק סדר הדין הפלילי, קובע כי המשפט הפלילי נפתח עם הקראת כתב האישום הפלילי לחשוד. לאחר מכן, תחל המדינה להציג את ראיותיה בהליך הפלילי. כלומר – המדינה היא זו שתצטרך בשלב הראשון להוכיח את טענותיה באמצעות עדים וראיות שאספה במהלך החקירה הפלילית. חשוב לדעת, כי המדינה אינה יכול להסתמך על ראיות שלא נאספו בחקירה הפלילית, אשר הנאשם לא ראה לפני כן. עם תום פרשת התביעה, תחל פרשת ההגנה. זהו הדין בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי. החשוד רשאי להעיד בעצמו, או להימנע מעדות וכן לזמן עדים מטעמו. עם סיום פרשת ההגנה, הצדדים יסכמו את טענותיהם ולבסוף תינתן הכרעת דין על ידי בית המשפט, אשר במסגרתה יקבע האם הנאשם זכאי או אשם בעבירה או בעבירות המיוחסות לו.
גזר הדין:
במידה והנאשם הורשע בפלילים, תיערך ישיבת טיעונים לעונש. במסגרת הישיבה הזו ובהתחשב בהוראות חוק העונשין, התשל"ז – 1977, יציגו הצדדים את טענותיהם לעונשו של הנאשם. המדינה תצטרך להציג מתחם ענישה הולם מטעמה לסוג העבירה שבה הורשע הנאשם ולאחר מכן, תטען מהו העונש המבוקש על ידה בתוך מתחם הענישה. מנגד, הנאשם, יהיה רשאי לטעון טענות המסייעות לו, לשם שכנוע בית המשפט להקל בעונשו. עם סיום ישיבת הטיעונים לעונש, או בסמוך לכך, יקבע בית המשפט את העונש אשר ייגזר על הנאשם.
ערעור פלילי:
לאחר הרשעת הנאשם ומתן גזר הדין, שמורה לנאשם ולמדינה, הזכות להגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר וזאת בתוך 45 ימים. חשוב להעיר, כי ערכאת ערעור, תדון בהחלטות בית המשפט, בשאלות משפטיות בלבד ולא תתערב בסוגיות עובדתיות.
לסיכום:
ההליך הפלילי, הוא הליך מורכב מאוד, שמצריך ידע מקצועיות וניסיון רב. לכן, אם אתם מעורבים בהליך הפלילי, חשוב מאוד לפנות בהקדם לעורך דין פלילי בירושלים, בעל ניסיון בהליכים פליליים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה